אנחנו ב 2020 ולמרות שנדמה לנו לפעמים שהתקדמנו לא מעט והחברה למדה לקבל יותר את השונה, התהליך הזה של "יציאה מהארון" יכול להיות תהליך מלא חרדות ומאוד קשה בעיקר מול האנשים עם ההשפעה הגדולה ביותר על החיים שלנו: המשפחה, חברים, קולגות לעבודה, אותם אנשים שגדלנו איתם או לצדם.
לפחות פעם אחת בחיים אם לא יותר מצאנו את עצמנו בפני השאלה שעבורנו היא הייתה או עדיין הרת גורל: היציאה מהארון, מתי, למה, ובפני מי, זו אולי ההחלטה המשמעותית ביותר עבורנו!
לכל אחת ואחד מאתנו יש ארון משלו שבו הוא מסתיר את הסודות הכמוסים שלו, אחד מהם הוא היותו בעל/ת זהות מינית שונה. יש החוששים מהתגובה המשפחתית, מהתגובה של החברים לעבודה, או חברי הילדות, הארון, אותו דימוי שנדחסו לתוכו כל כך הרבה חרדות, הוא ארון אינדיווידואלי וכך צריך לטפל בו.
ההחלטה לצאת מהארון דורשת מחלקנו הרבה אומץ, המציאות היא שבחיים אנחנו מתמודדים עם לא מעט פחדים, חרדות אמתיות, אותן חרדות/אמונות שמלוות אותנו מהרגע שהבנו שאנחנו בזהות מינית/מגדרית השונה ממה שהוגדר כ"מקובלת" ע"י החברה שגדלנו לתוכה.
ראו, אנחנו חיים בעולם של ערכים, ערכים שנבנו במהלך החיים שלנו, מאז היינו ילדים, אמונות שפיתחנו תוך כדי חיים לצד אנשים שהשפיעו עלינו, אנשים סמכותיים כמו הורים, מורים, מפקדים, חברים קרובים, אנשים שההשפעה שלהם על מי שאנחנו הייתה גדולה ביותר.
ב NLP אנחנו קוראים לאותם ערכים "אמונות שורש", אותן אמונות המבוססות על הצורך הכה בסיסי שלנו בשייכות, אהבה, חיבור חברתי.
אנחנו נמנעים לא פעם לצאת מאותו "ארון", מכיוון שחלקנו גדלנו לתוך עולם שבו להיות סטרייט – משמע להיות חלק מחברה שלמה ו"מושלמת" – להיות ב"מקובלים", שווי ערך לחברה שבה אנחנו חיים – ולכן לא פעם מרגישים כי עדיף שנשמור על הסוד שלנו, וזאת על מנת לא להדחק למה שמוגדר כ"שולי החברה" שונים ואולי מוגדרים כסוטים... אלו מילים ששמענו לאורך החיים, והפכו להיות ערכים ואמונות משמעותיות שמנהלות לנו את החיים. אגב זה נכון גם לגבי דברים אחרים, לאו דווקא היותנו בעלי זהות מינית שונה, וזה בהחלט נוגע גם בזהות המגדרית – באופן שאנחנו בוחרים לחיות כגבר או אשה, קוויר וכו' בלי קשר למשיכה המינית שלנו.
ומכאן כבעלי זהות מינית / מגדרית שונה, עדיף לנו להימנע מחשיפה ולהעמיק את המסתור ב"ארון". הכי בטוח שם. ובצדק. כשהכותרות זועקות את דבריו של שר החינוך כשרבנים מוציאים עלינו דיבה, כשבצבא צוחקים עלינו ובמקומות ש מכנים אותנו בכינויי גנאי, ודוגמאות לא חסר.
בואו, אולי עדיף שנשאר במקום הבטוח שלנו ולא נערער את הקרקע עליה אנחנו עומדים. גם כשאנחנו מגיעים למקום חדש, תמיד יהיו את אלה שיצרו אווירה פחות אוהדת שנרצה להימנע ממנה.
אז מה עושים, ולמה NLP.
חשוב לי להדגיש, ההחלטה לצאת מהארון כן או לא, היא זכות אינדיווידואלית, ברצונכם תצאו ובמידה ולא, זכותכם המלאה לשמור על המקום הבטוח שלכם מבלי שיפריעו לכם, לאף אחד אין את הזכות להתערב במסע שלכם ובבחירות שלכם, ומכאן שאינני מטיף ליציאה מהארון.
מה שכן, אני יכול לבוא ולהציע לכם לעבור מסע שיעזור לכם להגיע לרגע ההודעה, בו אתם בטוחים ושלמים שזה השלב שבו אתם רוצים לספר את הסיפור שלכם.
בתחום ה NLP אנחנו קוראים למסעות שכאלה: "מסע הגיבור", כל מסע שבו אנחנו משנים את הסטייט שאנחנו נמצאים בו, זה מסע גבורה, לא רק כזה המתייחס ל"יציאה מהארון".
זהו מסע מרגש, מסע שנצא ביחד אל העבר שלך, נפגוש בו את החרדות שמלוות אותך, נכיר להן תודה על שהגנו עליך עד כה, ונפרד מהן לתמיד. נבין ביחד אם זה הזמן שלך עכשיו ואם כן איך אפשר לעשות את ה"יציאה מהארון" כזו שבה הקולות האלה, רעשי הרקע, אותן אמונות שורש, יפריעו לנו ולהגיע אליה חזקים מספיק כדי לספר את האמת שלכם.
תחשבו רגע אחד, על המצב שאתם נמצאים בו היום, האם נוח לכם, האם אתם בטוב עם עצמכם, או אתם מרגישים שאתם מוכנים ורוצים לפרוץ את המחסום האחרון, איפה אתם רוצים להיות בעוד חמש שנים, באיזו סביבה חברתית ומשפחתית, מה החלומות שלכם, ומה ומי מונע מכם להגשים אותם.
אם החלטתם שאתם רוצים לעמוד מול המשפחה והחברים ולפתוח בפניהם את החיים שלכם, אל תחכו, כי רגע שחרור הסוד הוא רגע בלתי נשכח.
זה תהליך עומק מרגש, מעצים, ואני, אני מבטיח שאלווה אתכם עד לרגע בו תרגישו מוכנים.
בהצלחה.
מאמר זה נכתב ברובו בלשון זכר, אבל הוא פונה לכל הקשת המגדרית והזהות המינית.